seminar master

קלרה גבונטמחר בוגרת תואר ראשון של הוראת תקשורת וקולנוע. עוסקת בכתיבה ובימוי. חובבת צילום סטילס. ילידת הארץ, בת להורים מהגרים מברית המועצות. נשואה, מתגוררת בהרצליה.

שאלתי את עצמי למה הליך שאמור להיות אחד הדברים המשמחים בחייו של בן אדם צריך להיות כה מגוחך ומשפיל? הרב הציע לא להתייחס לרבנים שלא אישרו את יהדותי. הוא אמר ש"לא ישגעו אותי" ושאחזור אליו עם אמי ושני עדים.

כמה שבועות לאחר מכן הגענו אליו כולם. הרב שאל שתי שאלות פשוטות ואז הודיע לי שהוא מאשר לי את היהדות ושאני מוכנה לגשת לחופה. הוא העניק לי את הכתובה ויצאתי משם יהודיה שוב.

למה? כי יתכן שהוריי התחתנו בבית כנסת רפורמי ואין להסתמך בכך על יהדותם. הצגתי לו תעודת נישואין של אחיי שהתחתנו בארץ. הרי אם הם התחתנו בארץ מישהו כבר הוכיח את יהדותם ואני אחותם מאותם הורים, משמע אני יהודיה! ברגע הקטן ההוא, מוסד כה מיושן כמו הרבנות גרם לי לערער על 26 שנות קיומי כיהודיה. אבל אז נזכרתי שבטיסתה האחרונה של אמי לארגנטינה היא הביאה את הכתובה של סבא וסבתא שלי.

שאלתי את הרב האם הוא מעוניין לראות אותה ובהתלהבות רבה הוא אמר שכן. אבל גם זה לא הספיק והתבקשתי לגשת לרבנות הראשית של עיר מגוריי ולבקש הוכחת יהדות על סמך יהדותם של אחיי. שם לא הסכימו לתת לי אישור כל כך מהר והתבקשתי לפתוח תיק הוכחת יהדות. הערעורים על זהותי רק הלכו והתגברו בתהליך זה.

הרב לא נתן לי יותר מדי הסברים אבל הציע לי לפנות לרב הראשי של יישוב קטן במרכז הארץ שיוכל לעזור לי בתהליך מקוצר של פתיחת התיק.

בשמחה רבה על כך שהרב הפנה אותי לתהליך מקוצר פניתי לאותו רב ראשי. התבקשתי להביא רשימה ארוכה של מסמכים כגון תעודת לידה, תעודת נישואין של האחים שלי וכתובה של הוריי. כילדה טובה השגתי את כל המסמכים וניגשתי עם בן זוגי לפתיחת תיק. בהגיענו לרבנות קיבל אותנו רב נחמד מאד שהזמין אותנו לשבת ולהתחיל בתהליך. התהליך לקח יותר משעתיים. רק לפתוח את המחשב לקח לא מעט זמן, בכל זאת רק לפני כמה חודשים הרב עבר להשתמש במחשב במקום לרשום בדפים.

לאחר בקשתו של הרב עברנו אליי ואני כבר נשמתי עמוק מתוך ציפייה דרוכה שהדבר יהיה קשה ומעיק. הרב ביקש ממני שאציג לו אחד אחד את הטפסים, אבל כנראה אלה לא היו מספיקים. למרות שהצגתי לו כתובה של הוריי זה לא סיפק אותו.

הוא התחיל להקליד את נתוני בן זוגי במחשב וכבר אז נתקלנו ב"בעיה" בלתי צפויה- אין בידינו את כתובתם של ההורים כיוון שהם גרושים. בכל זאת הרב דרש שנציג את הכתובה, דבר אשר הצריך את אמו של בן זוגי לגשת לרבנות בעצמה. עד אז חשבנו שאני הבעייתית כי הוריי לא נישאו בארץ, אבל הרבנות הצליחה להפתיע אותנו בבקשה כה מגוחכת אשר דורשת מאישה גרושה אשר לא מעוניינת להיזכר בבעלה הקודם להביא את תעודת הנישואין שלה.

יום הפגישה הגיע, נפגשנו עם הרב בבית קפה בתל אביב. הוא הסביר לנו כיצד הוא מבצע חופות, שאל במה אנחנו מעוניינים והסביר לנו מה עלינו לעשות. אבל אז, הוא עצר את עצמו ושאל אותי מה מהות השם שלי? מאיפה אני? כשעניתי לו שאני ארגנטינאית הוא חזר בו מכל מה שאמר והסביר שכיוון שלא נולדתי בארץ עליי לבצע הליך מעט שונה מאשר אנשים שנולדו בארץ בתהליך פתיחת תיק ברבנות. מה כל כך שונה ביני ובין ילידי הארץ, שאלתי את עצמי.

וכך קרה, פנינו אל אותו הרב האורתודכסי וביקשנו שיחתן אותנו. הוא הציע לנו שניפגש

לצורך היכרות וכך הוא ידע עלינו יותר פרטים אשר יעזרו לו להכין את החופה שכל כך

הרבה זמן חלמנו עליה.

ז גם התור שלי הגיע, וכחודשיים לפני חתונתי ניגשתי לפתוח תיק ברבנות. כבר לפני כמה שנים בן זוגי ואני החלטנו איזה רב אנחנו רוצים שיחתן אותנו לאחר שראינו חופה שהוא ערך אשר מאד ריגשה אותנו.

אלדי רוחמן נולדה בארגנטינה ועשתה עלייה לפני כ-16 שנים. התגוררה עד לא מזמן בעיר אשדוד בה בילתה את רוב ילדותה. השנה היא התחתנה וסיימה את לימודיה לתואר ראשון בתקשורת, קולנוע והוראה במכללת סמינר הקיבוצים. מתעניינת בעיקר בעריכת וידאו.